אנחנו יודעים שהחיים זה לא רק תותים וקצפת, נכון?
אז למה כל כך קשה לנו להתמודד כשהחיים לא תותים וקצפת?
כי אנחנו לא מוכנים לקבל את זה:
שבפועל החיים לא בדיוק מה שאנחנו חושבים שהם צריכים להיות.
כי אנחנו חושבים, מאמינים, רוצים ובטוחים שמגיע לנו טוב כי אנחנו אנשים טובים.
כי אנחנו רוצים ומאמינים בכל ליבנו שאמור להיות אחרת. רוצים, מאמינים, חושבים, מקווים אלו דברים חיוביים שמעידים עלינו כבעלי השקפה חיובית על החיים, וזה לחלוטין תורם לחוסן. אבל...אם אנחנו לא זוכרים שאלו רק אמונות, מחשבות, תקוות ולא בהכרח המציאות, לא עובדות על החיים, אז אנחנו לא מעוגנים במציאות אלא בסיפור, בקונספציה.
ואז מה קורה?
כשהחיים לא עומדים באמונות האלה, אנחנו נחלשים, נשברים, מתפרקים.
היום העברתי הרצאת חוסן למכבי שירותי בריאות בזום (כי הם 15,000 עובדים בערך) על ההנחות השגויות שיש לנו על חוסן בחיים ואיך מפרקים את הסטורי שאנחנו מספרים לעצמנו בראש למציאות.
כי תפיסות לא מעוגנות מציאות זה לא חוסן. זה רק סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בראש.
