top of page
תמונת הסופר/תYamit Armbrister

המהות הבלתי צפויה של האנושות


בהרצאות שלי אני שואלת: "אם היו נותנים לכם הצצה אל העתיד, האם הייתם בוחרים אחרת?"

ההתנהגות האנושית של כולנו היא סיפור מורכב שחורג מגבולות היכולת שלנו לנבא איך נתנהג בסיטואציה מסוימת, ובוודאי איך אחרים יתנהגו.


אני כבר לא מנסה לנבא איך אתנהג או איך אחרים יתנהגו. הכל יכול להיות.


חוקרים פילוסופים, פסיכיאטרים, אנשי דת וכל מי שביניהם מנסים להבין את ההתנהגות האנושית כדי שנוכל לתקן, לשפר, לשלוט בהתנהגות ואפילו לחזות איך אדם עלול להתנהג. אבל ההתנהגות האנושית מורכבת ממיזוג של אינסוף משתנים ביניהם רגשות, חוויות, נסיבות בלתי צפויות וחלק יוסיפו אפילו גורל או את הנשמה לסיפור.


אחד הדברים שאנחנו הכי משתוקקים אליו הוא וודאות כי הלא נודע גורם לנו לחרדה איומה, האימה בלא לדעת מה יקרה עוד דקה, שם את כולנו במין משחק לוטו כזה בחיים, ושוב ושוב בני אדם מוכיחים שלא באמת אפשר לנבא את ההתנהגות האנושית.


אי אפשר לחזות במדויק את הריקוד המסובך הזה של בחירות, תגובות והחלטות שמרכיבות את החיים האנושיים. החיים שלנו מעוצבים על ידי מערך רב של גורמים - חינוך, תרבות, חוויות אישיות וכן, גם תפניות גורל בלתי צפויות.


אבל אם אפשר היה לחזות הכל מראש?

אם אפשר היה לדעת מה יקרה עוד דקה? ואיך אדם יתנהג תחת כל סיטואציה?

היינו הופכים לרובוטים, החיים היו מאבדים את משמעות החיים ולא היה שום מקום אישי לשום דבר. להגביל את המהות הדינמית הזו של החיים, את זה שלכל אדם יש נרטיב ייחודי, סיפור שמתפתח עם כל רגע בו האדם חי, יהיה כמו ללכוד את הרוח שלנו בתוך כלוב.


דווקא חוסר היכולת לחזות את החיים ואת ההתנהגות האנושית מדגיש את החשיבות ביכולת לקבל את הבלתי צפוי, לפתח תפיסות מציאותיות, לחזק את הנכונות ללמוד לשרוד את הבלתי צפוי ולהסתגל למציאות משתנה.


אנחנו אולי לא חייבים לאהוב את העובדה שהחיים וההתנהגות האנושית הם בלתי צפויים אבל מאחר וחוסר וודאות זו המציאות והיא מגדירה את קיומנו, כדאי לקבל שאנחנו יצירת מופת של אי-חיזוי, מפה סבוכה של רגשות, בחירות, ופרקים המתגלגלים לסיפור שאנחנו לא יודעים את סופו.


אולי במקום לפחד מאי הודאות, לשנוא אותה, להתמרמר נגדה עד יום מותנו האחרון, יהיה לנו קל יותר אם היינו מאמצים פשוט את המסע, כי היופי האמיתי באנושות היא שלא ניתן (עדיין) להנדס אותנו ואת החיים. זה היופי בחוסר החיזוי ולפעמים זה לטוב ולפעמים לרע. אולי זה החלק היפה במין שלנו ולא בהכרח חיסרון?


אולי דווקא בחוסר היכולת לנבא את החיים ואיך נתנהג מתגלה הקסם של הקיום האנושי?


פוסטים אחרונים

הצג הכול

ความคิดเห็น


bottom of page