top of page
  • תמונת הסופר/תYamit Armbrister

קינאה היא האויב של חוסן


כשלמדתי לתואר ראשון בקרימינולוגיה לפני 26 שנים, עשיתי סמינריון על קינאה. קראתי ספר מרתק שאני ממליצה עליו בחום: "צילה של האהבה - קינאה רומנטית./ איילה מלאך פיינס.


קינאה כן יכולה להיות חיובית אם היא מביאה לצמיחה, מדרבנת אותנו לשאוף להישגים טובים יותר. אבל כשמדובר בקינאה "השניה," זה רגש הרסני ביותר.


קינאה מובילה למחשבות אובססיביות וחוסר ביטחון וזה משבש את החוסן שלנו בחיים.

קנאה מוגזמת מזיקה לחוסן כי הרגש ההרסני הזה צורך את רוב המשאבים הנפשיים והרגשיים שלנו, ומקשה על לשחרר, להרפות את מושא הקינאה ובכך לקבל את מה שאין לנו, שלא שלנו, ולהתקדם. כל הדברים שמייצגים חוסן.


קינאה זה לרצות משהו של אחר, זו השוואה מתמדת למה יש לאחרים שלי אין. קינאה זו התעסקות בחוסר ובאחרים והיא יכולה לערער את החוסן כי היא תוקעת אותנו להבדיל מהתמקדות בחוזקות ובמשאבים שכן יש לנו כדי להתקדם.


וזה קצת כמו ביצה ותרנגולת.

 כי כדי להתגבר על קינאה הרסנית צריך חוסן !


או במילים אחרות: מה ששלך שלך. ומה שלא, גם אם יבוא, לא ישאר.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page