פרדוקס אזור ביתא – מה?

לפני שבוע, מישהו הגיב לי על פוסט אחר בלינקדין : "רק שלא יגיע לפרדוקס אזור ביתא..."

ברור שהתיישבתי להיכנס בעובי הקורה וגיליתי שזה לא באמת מונח ידוע, תיאוריה או קונספט מבוססים מחקרית אבל יש שם משהו... – מה דעתכם ?

פרדוקס אזור ביתא אומר שכשאנחנו מתמודדים עם אירוע או תנאים קיצוניים דווקא אז יש לנו סיכוי טוב יותר להתגבר בהשוואה לאירוע פחות קיצוני. לפי הרעיון הזה, חוויות קיצוניות עשויות לפתח בנו מוטיבציה מוגברת להתגבר ורמה גבוהה יותר של חוסן כדי לנווט את היציאה כמה שיותר מהר מהמצב.

זה קצת כמו לעלות באש בבת אחת ואז אין לנו ברירה אלא מהר מאוד לכבות את השריפה לעומת להיכוות לאט לאט על אש קטנה ולא לברוח כי זה לא ממש יחסל אותנו. על אש קטנה אפשר לשרוד כי יש לנו יכולת להסתגל למצבים לא נעימים.

אם היו שואלים אותנו אם אנחנו רוצים לחווות אירוע קשה על מנת לפתח חוסן נראה לי שרוב בני האדם יוותרו. עדיף לחיות חיים בינוניים, משעממים אפילו אבל יציבים לעומת חוויה טראומתית רק כדי שנצמח מזה. באופציה השנייה יש הרס עצמי. אבל יש תיאוריות פסיכולוגיות מסוימות כמו "צמיחה פוסט טראומתית" שמצביעות על כך שאנשים שחוו אירוע קשה דווקא עשויים לפתח חוזק וצמיחה אישית מוגברת.

אתם מכירים אנשים שמוכיחים את פרדוקס אזור ביתא כנכון?