top of page

סיפורו המר-מתוק של המוסר: הפער שבין אידיאלים למציאות

תמונת הסופר/ת: Yamit ArmbristerYamit Armbrister

הבעיה עם מוסר היא שזה סיפור עצוב על אידאלים וערכים שאנחנו לא תמיד מצליחים לעמוד בהם.


למה? כי גם אם רוב בני האדם (ודאי לא כולם) מאמינים בתוך תוכם באמת בטוב, בפשטות, בצניעות, באהבה, במשפחה, בנאמנות (ערכים) זה מתנגש עם לתת חופש לתשוקות, ליצרים, לעוד ועוד כסף. ואנחנו משייכים את כל התשוקות והיצרים לאושר ומה לעשות שעל מנת להשיג את האושר הזה אנחנו לפעמים 'נאלצים' להתפשר על ערכים?


אם פעם אושר היה נמדד בנישואין, ילדים, משפחה. קורת גג ואוכל על השולחן, היום אושר נמדד בהישגים שרובם חומריים (כמה כסף יש לנו, כמה נכסים, כמה מדינות בחו"ל ביקרנו), כמה אנחנו מפורסמים (כמה עוקבים בטיקטוק) או עד כמה אנחנו נחשקים.

לכאורה, כל מי שיש לו רכוש רב (הרבה מעבר למה שאדם אחד יכול אי פעם להנות ממנו בחיים), מלא פרסום והכרה או שפע של נשים/גברים, אמור/ה להגיע לפסגת האושר וזהו. להיות מאושר.

אבל מסתבר שזו לא נוסחה מוצלחת במתמטיקה כי גם אנשים עשירים בשפע אשר מממשים את רוב תשוקותיהם סובלים מדיכאון, עצבות, שעמום, מרמור או אומללות.


כי אושר זו תחושה סובייקטיבית והיא לא תלויה רק בחומר, פרסום או שפע.

האם יתכן שמי שלא במרדף אחרי מימוש של תשוקות, יצרים, כסף, פרסום יכול להיות מאושר אפילו יותר מאלה שעבורם אושר הוא כמות החדרים בבית, הרכבים, הסוסים או הנעליים שיש להם?

בואו נשים משהו על השולחן, זה לא שכסף לא יכול לקנות נוחות שמביא אושר, פינוק שמביא לאושר, לפעמים כסף גם קונה בריאות אבל לא תמיד ולא לנצח. שוב, זו לא נוסחה במתמטיקה. יש עשירים רבים ששום כסף ופרסום בעולם לא יקנו להם בריאות או אושר לא משנה כמה ארמונות יש להם באיים הכי קסומים בעולם.


בסוף אושר תלוי באיך כל אדם מגדיר אושר בצורה סובייקטיבית וככל שזה פחות תלוי במימוש יצרים, תשוקות, כסף או במה שיש לשכן לעומתי, יהיה לנו סיכוי טוב יותר להרגיש מאושרים בלי לוותר על ערכים חשובים בחיים.


אם אשווה את חיי למולטי מיליונרים או לסלבריטי אז אני אמורה להיות אומללה. אם לא אוכל לראות ולבקר ברוב מדינות העולם וזה מה שמגדיר אושר אז מראש כדאי שאוותר על להיות מאושרת. והחשיפה היום לעושר הרב שיש לאנשים מסוימים בעולם לא עוזרת למי שחומר הוא הגדרת האושר שלו. השפע הרב שקיים בחנויות לא עוזר גם הוא למי שחומר מגדיר את האושר שלו. והרי גם אלה שיכולים לרכוש את כל מה שעולה ברוחם ולהיות כמעט בכל העולם לא בהכרח אומר שהם מאושרים.


אז מה עושים עם האושר הזה?

ניטשה אמר, "אם יש לכם בשביל מה לחיות, תוכלו לסבול כמעט כל איך (לחיות)."

בסוף אושר תלוי במה אנחנו חושבים שמשמעותי לנו. אם אנחנו תופסים שלהיות בחיים ובריא זה הדבר הכי משמעותי, נוכל לחיות חיים די מאושרים גם בלי שפע כלכלי, בלי מירוץ העכברים הזה. אם נגדיר אושר בזוגיות טובה, ילדים, משפחה, חברים טובים, לא יהיה לנו אכפת כמה פעמים בשנה נהיה בחו"ל, אם בכלל, או כמה רכבים יש לנו. אם נגדיר אושר בהרגשה של לאהוב ולהיות נאהבים, בפשטות, בצניעות, בהפצת טוב, נוכל להיות מאושרים גם בלי שאף אחד חוץ מהמעגל הכי קרוב שלנו ידע אי פעם מי אנחנו.


אולי בסוף נצליח למצוא אושר אם נגדיר לעצמינו מה זה אושר בשבילנו בלי תלות במימוש יצרים ובלי ויתור על ערכים. אם נסכים ששפע לא בהכרח מביא אושר, שפרסום עלול בכלל להביא בדיוק את ההיפך מאושר (איבוד החופש בלהיות אדם חופשי). אולי אם אושר בהגדרה לא יהיה מימוש כל היצרים והתשוקות שלנו אלא חיים בעלי משמעות גם אם רק בתא המשפחתי שלנו...אולי אז נצליח למצוא אותו.



האמת...כל עוד נמשיך לשייך אושר לחומר, להישגים, לפרסום, וכל שאר העולם ימשיך לאמוד ככה אושר, לא רק שכנראה לא נמצא אותו אלא שבדרך להשיג עוד ועוד אושר נרד יותר ויותר בערכים החשובים באמת, באידיאלים ובמוסר של האנושות בכלל.


חוסן מנטלי קשור באופן ישיר לציפיות שיש לנו מהחיים, למשמעות של החיים עבורנו, עד כמה מוסר הוא ערך עליון בשבילנו ואיך אנחנו מגדירים אושר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


רישום לבלוג ויצירת קשר

איזה כיף! תודה על ההרשמה.

קיבלתי את ההודעה. אצור קשר בהקדם.

טלפון: 050-6777175 | אימייל: info@yamitarmbrister.com

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn
  • Youtube
  • TikTok
bottom of page