מכיתה לקליניקה: מדוע ארגונים מהססים לשלב הכשרות ותהליכי חוסן עבור כלל העובדים?

ארגונים במגזר הפרטי מהססים לשלב את כלל עובדיהם בהכשרות חוסן בהשוואה למגזר הציבורי (חינוך, צבא, רווחה, רפואה).

מה עומד מאחורי התנגדות זו?

אחד הגורמים המרכזיים הוא התפיסה המוטעית לגבי טבעו של החוסן ולעתים קרובות מנהלים ומנהיגים לא מבינים את ההקשר והחשיבות הארגונית. חוסר הידע וההנחות השגויות על חוסן גורם לקשר מופרז עם בריאות הנפש.

מנהלים ומנהיגים שתופסים הכשרת חוסן כטיפול בבעיות נפשיות נוטים להימנע מהנושא. סטיגמה זו ותפיסות מוטעות מרתיעות ארגונים מלהתמקד בכוח-העל שנקרא חוסן. זוהי נקודת מבט קצרת רואי אשר לא רק מעכבת צמיחה אישית של עובדים, אלא גם מערערת את חוסנו של הארגון כולו.

אז בואו נעשה קצת סדר.

לשם השוואה, נקרא לזה מכיתה לקליניקה: כלומר, הבחנה בין בנייה ושיפור חוסן (כיתה) לבין תמיכה רגשית במקרים של בעיות נפשיות (קליניקה). כלומר, ההבדל בין הוראה לעומת טיפול. וכן, למרות שיש ביניהם יחסי גומלין, זוהי הבחנה קריטית.

לימוד חוסן מעמיק ואסטרטגיות לשיפור מיומנות אינו זהה לטיפול נפשי הדורש התערבות של אנשי מקצוע כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

כאשר אני מאמנת אסטרטגיות חוסן להתמודדות עם אתגרים, לחצים ומשברים פוטנציאליים, המטרה היא להגדיל את הסיכויים להתמודדות טובה יותר עם העתיד ולהקטין את הצורך הפוטנציאלי בהתערבות נפשית מעמיקה. למעשה, חינוך לחוסן מתמקד בהקניית מיומנויות ותפיסות מציאות כדי שנוכל לנווט בין אתגרי החיים, להסתגל מהר יותר לשינויים ולפתח מנגנוני התמודדות.

טיפול בטראומה הוא דוגמה לצד הקליני של בריאות הנפש. זה עשוי להיות כרוך בטיפול בפצעים רגשיים עמוקים הנובעים מחוויות מטרידות הדורשות לעיתים התערבות טיפולית מיוחדת, תרופות או ייעוץ ארוך.

אם נסכם בצורה גסה, ניתן לומר כי הכשרת חוסן (כיתה) היא גישה פרואקטיבית ומונעת לעתיד, וטיפול נפשי (קליניקה) מתעמק בריפוי פצע שכבר קרה.

יתר על כן, שיפור חוסן מטרתו לקדם ולבנות בסיס נפשי חזק מול מגוון אתגרים אפשריים בעוד טיפול נפשי מתמקד לעתים קרובות באירוע ספציפי או בעיה, עם אסטרטגיות מותאמות אישית.

שני המאמצים חיוניים, אך הם פועלים בחזיתות שונות.

אז למה חשוב לתעדף הכשרת חוסן לכלל העובדים?

כי אף פעם לא מלמדים אותנו איך להתמודד עם החיים, אבל איכשהו, מצפים מכולנו להתאושש מהר אחרי אירועים מאתגרים. מנהלים ומנהיגים צריכים לדעת שהכשרת חוסן זה לא נושא "רגיש," אלא ציווי אסטרטגי. זו לא כניסה לטריטוריה של בריאות הנפש אלא עדיפות להדרכת מיומנות שמשפרת את יכולתם של העובדים לנווט באי ודאויות, לנהל טוב יותר לחץ ולשמור על ביצועי שיא בזמן אתגרים.

מנהלים ומנהיגים שמבינים את ההבדל בין הדרכת חוסן לטיפול רגשי לא מחכים למשבר שיגיע.