עבור חלקנו, להיות במודעות גבוהה לשפר חוסן ולהתעסק בזה עשוי להרגיש כמו לרכוש חלקת קבר מראש, מין תחושה מוקדמת של אבדון מתקרב או אירוע קשה. זו מחשבה מטרידה, כי זה סוג של הודאה בכך שאנו חיים בעולם בלתי צפוי, טעון במצוקות, ולכאורה עלינו להתכונן לזה שמשהו רע יקרה ולהכין את עצמינו לרגע כזה. זה מפחיד ומטריד לכן אנחנו עדיפים להתעלם ומקסימום להתמודד עם זה כשיגיע הרגע.
פוקוס בחוסן כשדברים בסך הכל בסדר בחיים שלנו אינו פסימיות; זו זהירות. זו הכנה. כמו שאנחנו
מתכננים את גיל הפרישה ונוקטים פעולות כלכליות להבטיח את העתיד הכלכלי שלו, או מתכננים טיול כדי שיהיה מוצלח, באותה המידה אנחנו צריכים בזמן שאנחנו בסדר לעשות כל מה שביכולתנו לחזק, לשפר, ללמוד, לחקור איך להתמודד עם החיים כמשהו פחות טוב קורה. כדי שלא נמצא את עצמינו מופתעים ומרוסקים לרסיסים.
זו הכרה בכך שאיננו יכולים לברוח מאתגרים, זו קבלה פנימית של המציאות. במקום זאת, אנו מאמצים את העתיד בעיניים פקוחות, לא כדי להתעכב על פחד אלא כדי להתכונן, כדי להבטיח שאנו נעמוד חזקים מול כל מה שהחיים מזמנים לנו.
זוהי ההכרה בכך שהחיים מלאים בפרקים בלתי צפויים, ואם נתכונן אליהם, יש לנו סיכוי טוב יותר לעמוד בהם ולהגן מנטלית טוב יותר על עצמינו, האהובים שלנו והחלומות שלנו, מאשר להיקבר בטרם עת תחת כובד הייאוש. שיפור והתמקדות בחוסן לא מחכה לאסון; זה מחזק אותנו לעמוד בזה ולצאת עוד יותר חזקים אם יפגוש אותנו.
Comments