top of page
  • תמונת הסופר/תYamit Armbrister

לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן


הרבה פעמים אנחנו מבינים משהו לא נכון. רוב הפעמים.כי אנחנו קוראים או מבינים משהו או מישהו רק בפשט. נעשה ונשמע, או יותר נכון נגיב ישר, בלי להבין את העומק.


בספר משלי[1] נכתב: ”כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר.” 


בהתחלה נבהלתי. מה? לא משנה מה נעשה לא יהיה לנו חוסן? אבל אתם מכירים אותי כבר. אני בעינייני סוד, לא פשט. יש לי עוד דרך ארוכה אבל משתדלת פחות להיכנע לגשמי, לחומר, לסטורי המזוייף אלא להתחבר למשהו עליון יותר: לטוב. לאור. לנשמה.


אז מה המשמעות של לא לעולם חוסן?


1. שעצמה, הצלחה וכוח הם זמניים. בסוף הכל נגמר. כולנו בסוף נגיע לאותו סוף ולאותה כתובת חקוקה על אבן. נרצה או לא. השאלה מי ישאיר אחריו מורשת מפוארת של שם טוב, של גדול דור, ומי ישאיר אחריו את אות קין. תלוי מה יותר הקטע שלכם.


2. שום דבר לא נשאר לנצח. כלום. לא הב.מ.ו, לא ההחלקה בשיער, לא הכסף, לא השינאה, הכאב, הצחוק, השימחה, לא הגוף וגם לא החיים. כל החיים זה סרט נע בין אפיזודות. פעם נצחק. פעם נבכה. אבל כנראה לא נצחק לנצח ולא נבכה לנצח. ומטרת העל היא לבכות כמה שפחות אבל גם כשבוכים לזכור שגם זה לא לנצח.


לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן צריך להזכיר לנו פשוט להיות ענווים. יום אנחנו למעלה ויום למטה. וכשאנחנו למטה לזכור שהכל יכול להתהפך עלינו לטובה.

איך עושים את זה?בוחרים בשימחה. בוחרים בטוב.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page