למה ללמוד על חוסן ולשפר אותו?

לא מנסים להשיג אוכל בכל דרך כשיש שפע של אוכל על השולחן.

לא מדברים יומם ולילה על להשיג זוגיות כשאנחנו בזוגיות. או על עצמאות כשחיים בחופשיות. או על אהבה כשיש אהבה.

מה הפואנטה? כשאין בעיה, לא מנסים לפתור משהו. כי אין מה לפתור.

מתי משהו עולה לסדר היום? כשאין אותו, או כשחסר ממנו או כשיש בעיה.

אז למה ללמוד על חוסן ולשפר אותו?

כי יש בעיה עם חוסן.

כי אולי יש לנו פחות חוסן מבעבר? כי מרגיש שהחוסן נסדק: גם האינדיבידואלי, גם הקהילתי, וגם הלאומי?

לנפש שלנו יש "מערכת חיסון טבעית." כן, היא פועלת גם על חוסן מנטלי.

אבל כשמערכת החיסון של הנפש שלנו נתקלת בחיידקים ווירוסים, היא לא מתפקדת על הצד הכי טוב שלה.

ומה אני מחשיבה כחיידקים או וירוסים?

ספקות, עצבות, תסכול, ייאוש, התקרבנות, ולשאלות שלא מובילות לשום תוצאה כמו: למה זה מגיע לי?

הצעד הראשון והבסיסי ביותר הוא העלאת מודעות למה זה חוסן בכלל ולמה אנחנו צריכים הרבה מזה. כל דקה. כל יום יום. כל שנה. כל החיים.