top of page
  • תמונת הסופר/תYamit Armbrister

להיות נוכח ולא להיות

להיות נוכח ולא להיות זו הדרך הטובה ביותר לפספס את החיים.

לפני כמעט שני עשורים, חברה טובה זרקה לי שהיא מרחמת עלי.

הזדעדעתי. מה יש לרחם עליי, חס וחלילה.

והיא ענתה שזה בטח לא פשוט להיות נוכחת אבל הלב במקום אחר לגמרי.

לפעמים משפט כזה יכול לעבור מעלינו. לפעמים זה שוקע.

לקח לי הרבה זמן לעכל את מה שהיא אמרה בכזו תבונה. אני זוכרת שהבטחתי לעצמי לא להיות יותר נוכחת בשום מקום שבו הלב והגוף נפרדים אחד מהשני.

זה לא מספיק להיות נוכחים בחיים שלנו אם הלב במקום אחר.

כי להיות נוכח, פיסית, זה כמו רשימה שמית בבית ספר, זה אומר כן, אני כאן בגוף אבל זה לא אומר שאנחנו נמצאים ברגש. להיות מנותק רגשית, מנותק מהנשמה שלנו, מהלב שלנו זה כמו לחיות את החיים של עצמינו כצופה מהצד. זה כמו להתבונן על עצמך כמו תייר במדינה זרה. זה לתפקד ביומיום כמו מתוך חלום. זה להסתכל על עצמך כאילו מישהו אחר עושה דברים ואיכשהוא זה לא מתחבר לעצמך. כמו חוויה חוץ גופית.

להיות נוכח זה לא אומר להיות!

כשהבנות שלי חגגו בת מצווה קניתי להן תליון עם המילה "להיות". שלא יהיו רק נוכחות. שיהיו שם בחיים שלהן על מלא.

אל תהיו רק נוכחים בחיים. תהיו שם. על מלא. תרגישו את החיים. תחברו אותם פיסית ורגשית לעצמכם.

זה קשה. לפעמים זו משימת חיים אבל אולי זו המשימה העיקרית שלנו בחיים.

להיות.

0 תגובות

Kommentarer


bottom of page