top of page
  • תמונת הסופר/תYamit Armbrister

לא לעולם חוסן

בעולם שמפאר להיות בלתי מנוצחים, סוג של רומנטיזציה לרעיון של חוסר פגיעות, מנטורים של חוסן מביניםשאחד הדברים החשובים ביותר זו ההבהרה  שאף אחד אינו באמת בלתי מנוצח ושאין לזה קשר לחוסן.


אשליית הבלתי מנוצחים לנצח, לא שייכת רק ליחידים אלא גם למדינות, צבאות או אימפריות שחשבו ששום דבר לא ינצח אותם. דווקא הידיעה שאנחנו לא בלתי מנוצחים היא אבן יסוד בחוסן, זאת משום שחוסן אמיתי זו הידיעה והקבלה שאנחנו פגיעים ושבירים עד מאוד, עם זאת  בעלי יכולת לעמוד על הרגליים ולצמוח גם ממקום של הרס ופגיעות.


לא לעולם חוסן בא להזהיר אותנו לא לאפשר לשיכרון כח להרדים אותנו. לתעתע בנו. הביטוי בא להזכיר לנו שגם אם יש בנו ברגע נתון כוחות נפשיים גדולים, כוחות פיסיים או חומריים, זה זמני ולא בלתי ניתן להתנפצות.


האם יש קשר בין חוסן לעובדה שאנחנו לא בלתי מנוצחים?

כן.

1. להיות חזק לא אומר שאנחנו בלתי מנוצחים. להיפך, גם אנשים חזקים, גם מדינות, גם אימפריות וגם צבאות פגיעים מאוד.


2. במיוחד כשאנחנו חזקים, אסור לנו להישאב לשאננות.


3. הכרה בפגיעות שלנו היא אבן בחוסן כי היא תעזור לנו גם להיות יותר זהירים וגם במודעות.


4. הכרה בפגיעות שלנו זו הכרה של המציאות, שאין דבר כזה never again, אבל חוסן זו היכולת לבחור לעמוד על הרגליים, ללמוד מטעויות, ולקום לתחיה.


מסקנה: אחד התפקידים החשובים של מנטורים לחוסן הוא הדרכת אנשים דרך הפרדוקס שאף אחד אינו בלתי מנוצח. על ידי פירוק אשליית הבלתי מנוצח והבנה שפגיעות היא אבן יסוד בחוסן, אנשים יכולים לנווט את אתגרי החיים טוב יותר. ההבהרה החשובה ביותר היא שהכוח האמיתי אינו טמון בלהיות בלתי מנוצח אלא באומץ להתמודד ולצמוח מפגיעות. להיות בלתי מנוצח משמעו לקבל שאנחנו תמיד יכולים להתרסק אבל גם לקום על הרגליים.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page