יהיה בסדר - מלכודת החיוביות

להיות חיובי ולקוות לטוב זה חובה בחיים! זה בסיס טוב. טוב מאוד אפילו.

אבל רק להיות חיוביים זו מלכודת דבש.

אם חיוביות מסתמכת על תקווה עיוורת שדברים איכשהוא יסתדרו, שפתאום ידפוק הנסיך על דלת הבית, שנזכה בלוטו וכל הצרות יעלמו, שפתאום משרת חלומותינו תנחת עלינו משמיים- זה כבר שלילי.

אמונה שדברים טובים יקרו באורח נס זה נפלא. אבל זה גם קצת לחובבנים. אפשר ורצוי להתפלל שיקרו ניסים אבל בלי לעזור להם לקרות אנחנו מפחיתים משמעותית את הסיכויים שזה יקרה.

יותר סביר שאם נמלא לוטו כל שבוע, יש אולי סיכוי שנזכה במשהו, גם אם לא בכל הקופה, לעומת זאת אם רק נתפלל ונקווה בלי למלא את הלוטו, אין סבירות שנזכה במשהו. יש סיכוי שהנסיך יגיע אם נצא מהבית, נפתח דלת, נעשה שינוי, ניחשף למקומות שונים וחדשים. יש סיכוי שנשנה קריירה אם נלמד משהו חדש, נתנסה במשהו אחר, נחפש שינוי.

לחיוביות מציאותית ומעשית יש סיכוי אבל לתקווה "עיוורת" יש פחות סיכוי.

אסור להיכנע למלכודת הדבש של "יהיה בסדר"...או "נקווה לטוב"....צריך לעשות משהו כדי שיהיה סיכוי שיהיה בסדר. לא להעביר עוד יום בתקווה עיוורת, חסרת מעשים. זה מתכון בטוח לאכזבה וסיכוי גבוה שלא יקרה כלום.

כל צעד פיצפון מגדיל את הסיכוי שמשהו ישתנה - לזה צריך להוסיף חיוביות, אמונה ותפילות.