זרעים לרוב פורחים אחרי שקוברים אותם
לפעמים אנחנו שואלים את עצמינו למה אנחנו משקיעים את כל כולנו במשהו אם אין תחושה של הישג, ערך או הצלחה מידית?
ממילא כל בני האדם סקפטיים, תקועים בדעות שלהם, באמונות שלהם.
ואיזו יומרנות לנסות לשנות התנהגות או מחשבה של אדם שאולי חושב שונה ממך.
הבוקר, בסדנת חוסן עלה לי לראש.
כמה ממה שאני מעבירה ישקע? יביא לשינוי כלשהו? יחלחל לכדי תובנה שממנה תבוא הפקת לקחים ושיפור החוסן באמת.
ואז נזכרתי שלא הכל קורה ביום אחד. שצעדים, גם אם הם קטנים, תמיד משאירים עקבות.
נזכרתי שמבחינתי, גם אם מאולם מלא, רק אחד או אחת יצליחו להתמודד טוב יותר עם החיים, עם האתגרים, עם כאב, שווה לי כל שניה. כל רגע. כל מאמץ.
לוקח זמן לעבד משהו חדש, בוודאי לשנות התנהגות, תהיו סבלנים. תנו זמן לאנשים שחשובים לכם לעבד משהו גדול שמצריך שינוי אמיתי. אין הוקוס פוקוס. זה רק בסרטים.
אבל כל כך שווה לזרוע זרעים. של טוב ויופי. מהם יכולים לצאת רק פרחים.
תזרעו!