השיעור החסר בחיים: חוסן מנטלי

למה לא מלמדים אותנו מלידה איך להתמודד טוב יותר עם החיים?

מדוע אין נושא חובה בבית הספר או במכללה או בעבודה שמלמד אותנו להיות בעלי חוסן מנטלי גבוה?

מהן הסיבות העיקריות לכך שלא מלמדים אותנו כישורי חיים מקיפים וחינוך לחוסן?

משום שכמו כל דבר בחיים התשובה מורכבת ומושפעת מגורמים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים שונים.

1. דגש על מיומנויות אקדמיות וטכניות: מערכות החינוך המסורתיות העדיפו ידע ומיומנויות אקדמיים על פני התפתחות אישית וכישורי חיים. ההתמקדות הייתה בעיקר בנושאים כמו מתמטיקה, מדעים ואומנויות, עם פחות תשומת לב לאינטליגנציה רגשית, פתרון בעיות וחוסן מנטלי.

2. הבדלים תרבותיים: התרבות ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב החוסן של אנשים מכיוון שהיא תלויה בערכים, באמונות, בסיפורים, במיתוסים, בנרטיבים, בזהות, בנורמות וכו'', והיא יכולה לעצב את ההבנה והחוסן של הפרט להתמודד עם אתגרי החיים.

3. אחריות הורית: הקניית חוסן וכישורי חיים עדיין נתפסת כאחריות ההורים. רק כאשר מטפלים, בתי ספר והקהילה הרחבה ימלאו תפקיד משמעותי בהקניית מיומנות זו מילדות, אנו עשויים לראות שינוי בחוסן של הפרט והכלל.

4. משאבים מוגבלים: כתוצאה מהסיבות לעיל, בתי ספר, מכללות ומקומות עבודה לעתים קרובות מתעדפים חוסן מתחת לכישורים טכניים ואקדמיים ולכן יש להם משאבים וזמן מוגבלים להשקיע במיומנות הקריטית הזו. כתוצאה מכך, הם מתעדפים נושאים שנתפסים כתורמים ישירות לקריירה ולהצלחה כלכלית ולא למה שנתפס כתכונה אינדיבידואלית.

5. חוסר סטנדרטיזציה: אין תוכנית לימודים סטנדרטית או גישה מקובלת ללמידת כישורי חיים, מה שהופך את זה מאתגר להבטיח הוראה עקבית ויעילה.

6. אתגרי הערכה ומדידה: מדידה והערכה של חוסן וכישורי חיים אחרים מורכבת יותר מהערכת ידע אקדמי או טכני. עובדה זו מקשה על תכנון מבחנים והערכות סטנדרטיים, המשמשים לעתים קרובות להערכת תוצאות למידה.

חשוב לציין שחל שינוי בפילוסופיה החינוכית לכיוון ההכרה בחשיבותם של כישורי חיים ואינטליגנציה רגשית. מחנכים, מדריכים ומומחים רבים תומכים היום בגישה הוליסטית יותר לחינוך הכוללת הוראת חוסן, פתרון בעיות ומיומנויות בין-אישיות.

עם זאת, בעוד ההכרה גוברת בחשיבות של הדרכת חוסן, ההתקדמות היא איטית ולא אחידה. נכון, אפשר למצוא מקומות עבודה, בתי ספר ותוכניות חינוכיות בהם משלבים חוסן בתוכניות ההדרכה והלמידה, אך אימוץ נרחב וסטנדרטיזציה נותר אתגר. ברור יותר ויותר כי חוסן נדרש כדי לנווט את החיים בהצלחה והמיומנות הזו נדרשת לרווחה ולהצלחה של כולנו בעולמנו המשתנה במהירות.