הגבול הדק בין חופש ורשות

יש גבול דק בין חופש לרשות. חופש הוא הכרחי, רשות היא בחירה מסוכנת," ניל שוסטרמן

הרצון להיות חופשי, להשתחרר מכל מה שכובל אותנו או עושה לנו לא טוב הוא כמיהה טבעית. לא נועדנו להיות כבולים בשרשראות. החופש לעשות את מה שאנחנו רוצים, להיות עם מי שאנחנו בוחרים, לעסוק במה שאנחנו אוהבים, לפרוץ גבולות, לנסות דברים חדשים, לאכול את כל מה שטעים לנו, מהדהד בתוכנו בקול רם.

 זה שיש לנו חופש ורשות לעשות משהו זה הקונפליקט הכי גדול בחיים ומסבך אותנו הכי הרבה. כי זה משאיר אותנו להתמודד לבד עם הבעיה שחופש ורשות בלי מצפן פנימי למצפון הוא הרסני.

לדוגמא, זה שיש לנו חופש לומר את דעתנו מתי שבא לנו, למי שבא לנו ואיך שבא לנו בלי גבולות עולה לנו ביוקר.. מספיק לקרוא תגובות ברשתות החברתיות ולהבין כמה שהרשות הזו מחד היא החופש האבסולוטי שלנו להביע את דעתנו ומצד שני בחירה מסוכנת כי בהרבה מקרים היא הרסנית. תראו מה קורה עם חרם על ילדים ברשתות. עם שיימינג. עם התעוזה והחוצפה של אנשים לפגוע ולהרוס בלי שתי שניות של מחשבה על השלכות קשות והמחיר של שימוש בחופש הזה.

זה שיש לנו חופש, את היכולת והרשות, לפגוע, להרוס לא אומר שזו צריכה להיות הבחירה שלנו רק כי אפשר. דווקא  זה שיש לנו רשות לעשות מה שבא לנו מעמידה אותנו כל יום וכל דקה בפני בחירה מסוכנת.

"הכל צפוי והרשות נתונה..." איך זה מתקשר?הכל צפוי בעניים שלי זה לא שהכל נקבע מראש אלא החופש שלנו לבחור באחד מהאופציות הרבות שיכולות להיות העתיד שלנו ויש לנו רשות לבחור איזו אופציה שאנחנו בוחרים. גם אופציה רעה.

אין דבר יותר חשוב מחופש אבל הרשות להשתמש בחופש הזה לרעה זו בחירה. שימוש בחופש ורשות ללא מצפון, ללא חשיבה על השלכות, על המחיר... זו בחירה רעה של אנשים רעים.

תהיו בני אדם מהשורה העליונה, ותשתמשו בחופש וברשות לטוב ובטוב.