גזר דין וחוסן

מה הרעיון של לשפוט אדם לכף זכות?

מדוע עלינו לשפוט אדם לכף זכות אם הוא עשה לנו עוול? לפעמים אפילו פוגע בנו?

למושג לשפוט אנשים לכף זכות יש משמעות עמוקה, במיוחד בעולם שיפוטי, מהיר בגינויים וציניות. הרעיון בלא לשפוט לרעה, אלא לתת למישהו להנות מהספק, גם כשיש לנו הרגשה שהאדם הזה לא ראוי לכך, היא תכונה על אנושית.

כי זה בעצם אומר שאנחנו מנסים מאוד להבין התנהגות רעה, אפילו להכיל אותה או לסלוח עליה. וזה מאוד מאוד קשה ואפילו לא הגיוני בכלל.

לפעמים, גם אם אנחנו מנסים להבין את ההקשר של ההתנהגות הרעה, זה לא פוטר אדם מהעוול שהוא עשה. או מעונש. אז למה להקל? לקבל? אם בכלל. כי בעצם זה אומר שאנחנו מקבלים את זה שהסיפור של כל אדם הוא ייחודי, מעוצב על ידי גורמים מורכבים כמו חינוך, סביבה. תנאים, גנטיקה, וארועי חיים מורכבים.

כשאנחנו מנסים לשפוט אדם לכף זכות, אנחנו לכל הפחות, מנסים לעשות צעד לקראת הבנה של הנסיבות, לפני שאנחנו גוזרים את דינו. זה מראה שאנחנו מנסים לתפוס את המורכבות של חיי אדם.

זה על אנושי. אבל זה מאפשר לנו לתת הזדמנות שנייה במידת האפשר. אומנם לא כל המקרים מאפשרים את זה אבל ביום יום שלנו לשפוט לכף זכות אומר שאנו מבינים את הפגמים האנושיים באדם. זה אומר שאנחנו עוד מאמינים שיש סיכוי לאנשים להשתנות ולהתפתח. האמונה הזו מכירה בכך שגם למי שעשה טעויות מגיעה הזדמנות לגאול את עצמו.

בעולם שבו חמלה ואמפתיה יכולים לפעמים להרגיש כאילו לא קיימים, בעולם ביקורתי וציני, הרעיון של לשפוט לכף זכות, משמש מגדלור של תקווה. זה מעודד אותנו לראות קצת טוב באנשים, להאמין בפוטנציאל שלהם ולזהות את היופי שבמסע שלהם.

כשאנחנו שופטים אדם לכף זכות, אנחנו לא רק יוצרים מערכת צדק הוגנת יותר אלא גם מטפחים תרבות של חוסן והבנה לפני גזר דין, שמעלים את כולנו למעלה.

אם נשפוט מישהו לכף זכות, נסלול את הדרך לחברה יותר אמפטית כי גם אנחנו היינו רוצים שמישהו ישפוט אותנו לכף זכות ביום מן הימים.

מסכימים?

בתמונה, אני שופטת לכף זכות מלון מהמם ביופיו שלא היו בו מיים חמים להתקלח ולחם לא טרי בארוחת בוקר. כל השאר מושלם. אז נתתי ביקורת מעולה עם הערות לשיפור כי רב הטוב על הרע