top of page
  • תמונת הסופר/תYamit Armbrister

בסוף השאלה הכי חשובה מגיעה אחרי משבר: אילו מין אנשים אנחנו יוצאים ממנו?


אויר קריר של זריחה.

עוד לילה של שעתיים שינה כי הגוף והנשמה לא נותנים מנוח אל מול הכאב שאני פוגשת כל יום.

וכמו כולם ולמרות הקושי אני שוב ושוב מהרהרת מה, מה באמת משפיע על היכולת שלנו לעבור יחסית בשלום מנטלי חיים שלמים בעולם מלא בצער, כאב ומשברים?


אז נכון,

זה שילוב של מלא גורמים בלתי תלויים אחד בשני ותלויים אחד בשני.


ואני עושה בראש סינתזות של כל מה שלמדתי וכל הידע אבל אצלי זה מגיע לא ממקורות אלא מתוך הבפנוכו של הקול הפנימי. של הנשמה שאם מקשיבים לה טוב טוב היא מדברת.


בסוף, כשמזקקים את הרעש ומגיעים לסיבת השורש אז מה שיעשה אותנו חזקים יותר או פחות בחיים זה איך אנחנו תופסים בכלל את כל הסיפור הזה של להיות בן אדם במין כדור מוזר שמסתובב לו בעיגול בחלל.

בסוף, זה איך אנחנו תופסים חיים ומוות.

בסוף, זה איך אנחנו תופסים ומבינים רוע.

בסוף, זו מה תפיסת המציאות שלנו על אנושות.

בסוף, זה איך אנחנו תופסים את החיים.

בסוף, זה איזה סרט אנחנו מספרים לעצמנו בראש בגלל שאנחנו החלטנו שהחיים "אמורים" להיות אחרת...


וזו הסיבה שקראתי לעסק שלי 'מסטורי למציאות.'

כשמגשרים על הפער הזה מתחילים להתחזק.

כשאנחנו נאלצים להתמודד עם השאלות האלו, ולענות עליהם הכי טוב שאנחנו יכולים, מתוך הנשמה,

שם אנחנו בונים את החוסן שלנו.


ספוילר. זה אף פעם לא נגמר. לא באמת מגיעים לחוסן ושם נחים. כל החיים נופלים וכל החיים צריך למצוא את הכוחות לקום כשמשבר חדש מגיע.


בסוף השאלה הכי חשובה מגיעה אחרי משבר: אילו מין אנשים אנחנו יוצאים ממנו?


פוסטים אחרונים

הצג הכול

댓글


bottom of page