אפשר להיות חסינים בפני רוע טהור?

הפנים של הרוע האנושי

אנשים כמונו לא מצליחים וכנראה לא נצליח לעולם לקבל את העובדה שלבני אדם יש צד אפל מאוד. צד שאנחנו קוראים לו 'לא אנושי' כי אנחנו לא מסוגלים להאמין שיש צד אפל בלהיות אנושי.

הקיום והיכולת של בני אדם, בשר ודם, לבצע מעשים אכזריים לבני אדם אחרים נלמד ועוד ילמד ע"י פילוסופים, פסיכולוגים, סוציולוגים מאות שנים. חוסר היכולת להרגיש, להרגיש אמפתיה לאדם אחר, במיוחד להרגיש כאב של אחר בזמן סבל, מזעזעת אותנו. היכולת הזו לנתק רגש מכאב וסבל של בן אדם בשר ודם הוא קשה להכלה.

אבל זה לא חדש. זה תמיד היה קיים. משחר האנושות.

אם תעשו גוגל על מה מוציא מאנשים את הצד האפל בלהיות אנושי יעלו מלא גורמים...טראומות ילדות, סביבה, אמונות קיצוניות, תחושת עליונות על גזע, דת, עוני, השתייכות לקבוצות שנאה, ועוד...כל הגורמים הרציונליים לכאורה לא מצליחים לשכנע אותנו שבני אדם מסוגלים לרמת התעללות חסרת רגשות באדם אחר. בטח בחלשים ביותר: כמו ילדים, אנשים מבוגרים, נכים, נשים... כי לכאורה גברים מסמלים כח ונועדו להילחם.

השאלה היא איך מתמודדים עם רוע ואם בכלל אפשר.

אין תשובה מדעית לזה. אין נוסחה במתמטיקה לאיך נהיים חסינים יותר מפני רוע. רבים מאיתנו לא מצליחים לתפוס את המסוגלות הזו בכלל ולכן חלקנו נצליח להתמודד קצת יותר טוב עם הצד האפל הזה של בני אדם וחלקנו פחות.

קטונתי מלנסות להבין אבל מאחר ואני מתעסקת ומתעניינת בזה ברמה האישית שנים, אולי על מנת לנסות להתמודד טיפה יותר טוב עם הצד האפל הזה של האנושות, להתחסן קצת יותר כדי שזה לא יחסל לנו את הנפש אפשר:

1. מצד אחד, להישאר אופטימיים ולהאמין בצד הטוב של האדם כי הוא קיים. זו עובדה. אנחנו. לבני אדם יש צד בטבע האנושי שהוא מלא בחמלה, אהבה, אמפתיה והרואיות. תראו אילו מעשי גבורה מטורפים מתרחשים סביבנו כל יום. בני אדם מסוגלים בצד הטוב שלהם לסכן ואפילו להקריב את חייהם ואת נפשם במודעות מלאה בשביל אחר. ונכון שזה לא סותר את זה שקשה לנו מאוד לקבל שיש גם צד אפל לאדם, אבל כמו שיש עובדתית אור וחושך, לילה ויום, שחור ולבן, יש גם טוב ורע. אין יתרון בלטמון את הראש בחול ולסרב לקבל את הניגודים האלה בטבע ובאדם.

לדעתי הצנועה, קבלה והפנמה שרוע פשוט קיים כבר עוזרת לחסן את עצמינו כי זה פחות מפתיע אותנו בעוצמות שעלולות לשתק אותנו ברמת אל-חזור. כשאנחנו "מתעלמים" מקיומו של הרוע או לא מקבלים את הקיום שלו אנחנו המומים, מרוסקים, מזועזעים כשזה פוגש אותנו. נכון, עצם הידיעה לא משנה את הכאב והסבל כתוצאה מרוע, אבל היא יכולה אולי לעזור בעוצמות של התגובה שלנו בהחלמה מהפגיעה, בהתמודדות, כי מודעות וקבלה בקיום רוע לפחות אם לא מקלה על הנפש שלנו, יכולה אולי לעזור בשלבי ההחלמה.

2. אחד הדברים הראשונים שקורים בשלב של הלם, טראומה, אובדן, משבר הוא שאלת שאלות שאין עליהן לרוב תשובה וכנראה לא תהיה. אם מקבלים שרוע טהור קיים באדם אז פחות נכנס ללופ של שאלות שאין עליהן שום תשובה ולא באמת מביאים נחמה: למה? איך זה יכול להיות? איך בני אדם יכולים לעשות כאלה דברים?

3. לקבל שלא אנחנו הבאנו על עצמנו את הרוע. לא עשינו משהו שמגיע לנו. רוע קיים בלי שנעשה כלום. בלי שתרמנו לזה. זה צד אפל קיים ואנחנו לא אשמים בזה. זה לא תלוי בנו.

4. להילחם ברוע. להילחם בו חזק!! להתנגד לו.

5. לא להתפתות לצד הזה. זה הצד הכי אפל ושחור באדם. זה לא הצד להיות בו.

6. אולי אחד הדברים המרכזיים שלנו להילחם ברוע זה להקיף את עצמינו בעוד כמונו, ולדבוק אחד בשני. חזק. לשמור על נפשנו יחד עם כל בני האדם בצד של הטובים.

אם העולם מתחלק לטובים ורעים אז אנחנו בצד של הטובים ואנחנו צריכים לחזק את הטובים.

במצב הנוכחי לא נצליח להסתכל בתמונות ובמראות הקשים בלי שזה יסדוק לנו את הנשמה. בלי שזה ייחרט לנו בד.נ.א. כי אנחנו מהטובים.

אנחנו יכולים רק לתמוך אחד בשני. לחזק את השני. להיות טובים אחד לשני. לחבק את הטובים שלנו שפגשו ברוע. לעטוף אותם ולהזכיר לכולנו שהטובים תמיד ימשיכו להילחם ברע כי אין דרך אחרת.

יש לכם עוד רעיונות איך להתמודד מול רוע?