אין תחרות על כאב כולם יחד במסע להתגבר

קשה מאוד לראות את כל ההורים, אחים, בני זוג, ילדים, חברים ועם שלם כואב. זה באמת בלתי ניתן להכלה. באופן טבעי אנחנו בראש עושים סיווג למי יותר כואב ומי סובל יותר. וכן, יש עוצמות ומעגלים שונים לכאב וסבל.

אבל בתחום הסבל האנושי, לא באמת קיימת תחרות כזו. כי לפעמים יש במעגלים ראשוניים אנשים חזקים מנטלית יותר מאנשים במעגלים שניים ושלישיים.

אין כאן לוח תוצאות מי כואב יותר ובטרגדיה לא ניתן למדוד את עומק הכאב של אדם בהשוואה לזה של אחר; זוהי תהום אישית, לא ידועה. לחשוב מי סובל יותר זה לעשות טריוויאליזציה של הטבע העמוק והמורכב של הכאב שלנו. החוויה של כל אדם היא ייחודית, והרגשות, פחדים וצלקות, שזורים בחוטי הנסיבות והחוסן האישי של כל אדם ושל הסביבה הקרובה שלו.

זה הזמן  לגייס כוחות נפש אדירים כדי להזדהות, לתמוך ולרפא יחד, כי כאב לא מכיר היררכיה, רק את היכולת הבלתי מוגבלת של הרוח האנושית לסבול ולתקן.

כאב הוא אוניברסלי ואין לו גבולות או הבחנות. זה תזכורת לכך שכולנו אנושיים, פגיעים לניסיונות ולמצוקות החיים. ודווקא עכשיו ברגעים האפלים ביותר שלנו, חובה לזכור שכאב הוא דבר שגורם ליסורים קשים והוא בוחן את יכולת החוסן והצמיחה שלנו. אין דרך כרגע להכיל את הכאב.

אפשר רק לחבק את הכאב ואת כל מי שכואב, כל אחד בעוצמה שלו, ולזכור שאנחנו לא לבד. אנחנו ביחד. כי אין תחרות על כאב.

תמונה: כל הזכויות של בית חולים אסותא ע"ש סמפסון מקבוצת מכבי